דברים שבכתב

בליל הסדר אתם לא רק העורכים והמארחים, הבשלנים והמנקים, אתם יכולים להפוך גם לבמאים!  כעורכי הסדר, אתם בוודאי מתכוננים לתפקיד מבעוד מועד – קוראים את

הגדה, פה – סח, אף אתה אמור לו, חכם מהו אומר? רשע מה הוא אומר? כל שלא אמר שלושה דברים. הפה מאוד עסוק בליל הסדר

השבוע  נתחיל לקרוא את פרשות ספר ויקרא, בדברים הבאים אני רוצה לפתוח  אתכם את הספר, וללמוד יחד אני מזמינה את מי שיכול/ה לקחת תנ"ך, עם

 אָז יָשִׁיר-משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהֹוָה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַּיהוָֹה כִּי-גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם: שירת הים, שמות ט"ו אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָֹה

בשלושה סיפורים קצרים בפרק ב של ספר שמות, הוכיח משה את התאמתו לתפקיד המנהיג שיוציא את ישראל ממצרים. הנכונות שלו לעמוד תמיד לצד החלש והנפגע

" וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה: וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה

פרשת עקב היא המשך נאום הפרדה של משה מעם ישראל, נאום שנישא בשבועות האחרונים לחייו. במרכזו של הנאום עומדת רשימה גדולה של מצוות מעשיות, שהמבוא

וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר לֹא-יִהְיֶה בְךָ חֵטְא. מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַה' אֱלֹהֶיךָ נְדָבָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּפִיךָ. (דברים כ"ג, כ"ג) לקראת סופה של מערכת

הדא הוא דכתיב: מלך במשפט יעמיד ארץ, זה הקב"ה שברא את עולמו בדין, שנאמר: בראשית ברא א-להים. ברא ה' לא נאמר, אלא א-להים, ויאמר ה'

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת-רָחֵל בַּת-לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת-צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ  וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת-צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ (בראשית

בפרשת בא, מגיעים לשיאם שני תהליכים התלויים זה בזה – מכות מצרים ויציאת בני ישראל ממנה. פרעה מלך מצרים, אינו רוצה או מסוגל לשלוח את עם

בפרשת בשלח מסופר לנו על רגעי השיא ביציאת מצרים: בקיעת ים סוף ושירת הים ששרו משה ובני ישראל בעקבותיה. בסיום השירה, מופיעות שורות קצרות המספרות

פרשת תצווה נמצאת ברצף הפרשות המצוות על בניית המשכן. רוב פסוקי הפרשה עוסקים ביצירתם של בגדי הכהן הגדול ובתיאור הטקס אותו יוביל עם תום הקמת

פרשת שופטים פותחת בהכרזת החובה על מינוי שופטים ועשיית צדק: שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה'  אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם

אחד הקולות המשמעותיים והרעננים בפרשנות המקרא בשנים האחרונות, הוא קולן של נשים שהצטרפו לבית המדרש הפרשני, בית מדרש גברי בעיקרו, בן אלפי שנים, הכולל רבדים

יום כיפור, שעות אחר הצהריים, בית כנסת צפוף ממתפללים, חלקם בני בית בו וחלקם באו במיוחד לתפילת נעילה. עוד מעט ייאסף היום אל צלליו של

בעולם שבו המהפכה לזכויות האישה, יציאתה מהבית ועצמאותה הכלכלית היו לעובדה קיימת, יש לשאול: האם המהפכה חלה רק בעולם החילוני? נשים תהיינה רופאות, מרצות באוניברסיטה,

בפרק 'חלק' האגדי ממסכת סנהדרין, מופיע קובץ גדול של אגדות המרחיבות את ידיעותינו על אודות רשעתם של אנשי סדום, מיסיהם המשונים, דיניהם המעוותים ודרכי הכנסת

הרהורים אודות שיח הצניעות במחוזותינו ובעקבות סיפור תלמודי אחד אני מבקשת בדברי כאן להרהר בקול בשיח הצניעות ההולך ומתפשט במקומותינו ולהציב חלק מן השאלות שהוא

סיפור הגבעונים שבסוף ספר שמואל הוא סיפור קצר המותיר את הקורא נדהם ותוהה. הסיפור מספר על רעב קשה, במשך שלוש שנים שפוקד את הארץ. המלך