הרוצה להחכים ידרים >>
ברוכים הבאים למרכז יעקב הרצוג

הנחת המוצא של מאמר זה היא כי מקורות תרבותו של עם, ובהקשר שלנו מקורות תרבותנו היהודית כוללים לא רק גישות פטריארכאליות מתנשאות ביחס לאישה ויכולתה

לקראת ט"ו בשבט נוטים רבים לעסוק בשיר 'כי האדם עץ השדה', מתוך ניסיון להשוות בין האדם לבין העץ וליצור זיקות בין השניים כדי להזכיר לנו

הקדמת האדמו"ר מפיאסצ'נה לספרו "חובת התלמידים" 'יודעים אתם איך נעשיתי חסיד? האדמו"ר מפיסצ'נה הוציא את נשמתי מתוך גופי, כיבס אותה, ושפשפה והדיחה ומרקה במים זכים

וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר לֹא-יִהְיֶה בְךָ חֵטְא. מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַה' אֱלֹהֶיךָ נְדָבָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּפִיךָ. (דברים כ"ג, כ"ג) לקראת סופה של מערכת

שני ימי ראש השנה עמוסים בסיפורי הורים ובנים. ביום הדין של ההתחלות החדשות מתוועדים אנו אל דינמיקות מגוונות ביחסים אלו. לאברהם ושרה נולד בן; שרה,

פרשת תצווה נמצאת ברצף הפרשות המצוות על בניית המשכן. רוב פסוקי הפרשה עוסקים ביצירתם של בגדי הכהן הגדול ובתיאור הטקס אותו יוביל עם תום הקמת