הרוצה להחכים ידרים >>
ברוכים הבאים למרכז יעקב הרצוג

בהקדמה1 למהדורה העברית של יוונים ויוונות בארץ ישראל פותח שאול ליברמן כך: "שנו רבותינו בתוספתא (סוף מנחות): אמר ר' יוחנן בן תורתא וכו' באחרונה – מכירין אנו בהן

שלחת יוצאת לארץ זרה וחוזרת נסערת ומבוישת. אנשי המשלחת נתקלים ביחס עוין ומשפיל, בודקים אותם, משפילים אותם, חושדים בהם בריגול או בטרור. נשמע מוכר? כן,

כיצד אנו צריכים להתייחס לאובדן אויבינו? האם מותר לנו לשמוח ואף להפגין שמחה ברבים, ושמא עלינו לזכור שגם אויבינו נבראו בצלם והם מעשה ידיו של

וַתֵּרֶד בַּת-פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל-הַיְאֹר, וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל-יַד הַיְאֹר; וַתֵּרֶא אֶת-הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף, וַתִּשְׁלַח אֶת-אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ. וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת-הַיֶּלֶד וְהִנֵּה-נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת-רָחֵל בַּת-לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת-צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ  וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת-צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ (בראשית

שאלת הכסף והזהב, שלקחו בני ישראל מהמצרים, טרם צאתם מארץ מצרים, הטרידה רבות את ישראל ואת שונאי ישראל לאורך השנים. מהסיפור אכן משתמע שבני ישראל