דברים שבכתב
מוטיב הגשם בשירה הישראלית/ שרית ברזלי
הגשם הוא מוטיב מרכזי בתרבות האנושית, המעלה תגובות רגשיות אצל רוב בני האדם, חלקן אישיות וחלקן תלויות תרבות וסביבה. בקנדה מדברים על "pouring rain", כלומר
מבת פרעה אני לומדת את סוד החמלה/ ד"ר גילי זיוון
וַתֵּרֶד בַּת-פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל-הַיְאֹר, וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל-יַד הַיְאֹר; וַתֵּרֶא אֶת-הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף, וַתִּשְׁלַח אֶת-אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ. וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת-הַיֶּלֶד וְהִנֵּה-נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים
לידת משה האיש/ יהודית בר יש"ע גרשוביץ
סיפור לידת משה במקרא מתרחש על רקע שינוי לרעה בחיי העבריים, שהיו ממילא בתוך קטסטרופה המאיימת על קיומם. המקרא, בפסוק אחרון של פרק א' בספר
זקן ממרא/ ד"ר שמואל פאוסט
יבואו ההיסטוריונים, הגיאוגרפים והארכיאולוגים ויחקרו את מיקומו המדויק של מקום משכנו הזמני של אברהם אבינו ב'אלוני ממרא'. את החכמים אין זה מספק. תחביבם הוא מדרש
ופרוש עלינו סוכת שוויון/ טובה אילן
נושא השלום מתקשר בתפילתנו לסוכה, שהרי אנו מתפללים "ופרוש עלינו סֻכַּת שלומך". השלום המבוקש הוא בדרך כלל השלום לישראל, אך מעטים יודעים שחג הסוכות קשור
השיעור שנתנה השונמית לאלישע ו…לנו/ ד"ר גילי זיוון
הנחת המוצא של מאמר זה היא כי מקורות תרבותו של עם, ובהקשר שלנו מקורות תרבותנו היהודית כוללים לא רק גישות פטריארכאליות מתנשאות ביחס לאישה ויכולתה
הצורך לחנך לתרבות של מחלוקת/ טובה אילן
בהקדמה1 למהדורה העברית של יוונים ויוונות בארץ ישראל פותח שאול ליברמן כך: "שנו רבותינו בתוספתא (סוף מנחות): אמר ר' יוחנן בן תורתא וכו' באחרונה – מכירין אנו בהן
הפוך על הפוך – בין 'עבריינית' לקורבנה/ ד"ר מיכל וולף
המפגש דן במדרשי חז"ל שנכתבו על שני מקרים: לוט ובנותיו ותמר ויהודה, שבהם אשה ביצעה עבירת מין כנגד גבר. מדרשים אלו נבחנו מהיבט ויקטימולוגי, על
החינוך בקיבוץ הדתי – ערכים ודילמות/ טובה אילן
דברי פתיחה ומבוא מאמר זה בא לעסוק בתולדות החינוך בקיבוץ הדתי, במטרותיו, בערכיו ובדרכי יישומם. החינוך בקיבוץ הדתי במשך שבעים וחמש שנות קיומו עבר תהפוכות
האם חפצי חסד אנו?/ טובה אילן
בעולם ילדותי התמים והשלם לא הייתה פינה אפלה של נשים נחותות ביהדות בשל נשיותן. כשנפטר סבי האדמו"ר בווינה המעטירה של שנות העשרים של המאה הקודמת,
ה(ו)נאת העקרות/ ד"ר שמואל פאוסט
הבעיות ה"נשיות", של הריון ולידה וכנגדם העקרות, המתגלמות בדמויותיהן של אמהות האומה, מוצאות את דרכן לדיון מרתק בשאלות של יופי ואופי, שהמדרש שם בפיהן של
ארבע אמות של הלכה?/ ד"ר גבי ברזלי
חרד"ל, דתל"ש, דתי לייט, מודרנ-אורטודוקס, דתי תורני, בורגני דתי – רשימה חלקית של תתי-מגזר בתוך המיעוט הלא גדול של הציונות הדתית בארץ. בלי להחשיב כלל
"לא תוכל להתעלם… הקם תקים עימו"/ הרבנית מיכל נגן
הקדמת האדמו"ר מפיאסצ'נה לספרו "חובת התלמידים" 'יודעים אתם איך נעשיתי חסיד? האדמו"ר מפיסצ'נה הוציא את נשמתי מתוך גופי, כיבס אותה, ושפשפה והדיחה ומרקה במים זכים
"ותדבק נפשו": "על הפך באמנון לתמר אחר ששכב אותה"/ ד"ר גילי זיוון
בפרשת "וישלח" (בראשית, פרק לד) אנו קוראים מידי שנה את הסיפור הקשה על אונס דינה על ידי שכם בן חמור. השתלשלות העניינים ידועה; האונס, ניסיונם
"איזוהי גיבורה?"/ ד"ר גילי זיוון
תעוזה נשית: כיבוש היצר או תעוזה פורצת גבולות עיון במדרשי ברוריה אשת ר' מאיר האם כיבוש היצר הוא אבן הבוחן היחידה לגבורה? התנהגותה של ברוריה
וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר – מחשבות על הפטרת ואתחנן/ ד"ר גילי זיוון
השבת, יחד עם פרשת ואתחנן, שנקראת תמיד בשבת שאחרי תשעה באב, קראנו גם את הפטרת "נחמו", ישעיהו פרק מ'. בכך אנו מתחילים את שבע הפטרות
הסוכה כביטוי לארעי ולקבע שבחיינו/ ד"ר גילי זיוון
הקיץ האחרון לימד אותנו מהי חוויית הארעי בחיינו. מאדוני הארץ נהפכנו לגולים. למדנו מהי חווייתם של פליטים הנאלצים לנטוש את מקומם בשל מלחמה המתרגשת ובאה
גילוי נאות/ ד"ר שמואל פאוסט
חייהם הפרטיים של אברהם ושרה, אבות האומה, ראשוני המאמינים, יחידים בדורם, אינם יכולים להיות פרטיים במובן הדיסקרטי. פועלם לקירוב לבבות (או לגילוי לבבות) בקרב סביבתם
ברכת כהנים/ חגית ברטוב
נחמה ליבוביץ', בפרשנותה לברכת כוהנים כותבת כך: "פסוקי ברכות הכהנים מוכרים לא רק לכל לומדי תורה, אלא גם לכל באי בית הכנסת, […] מרוב ידיעתנו
"נים ולא נים" – נבואה וחלום התגלות, בין חלום לבין עֵרוּת/ ד"ר נח חיות
בספרו "תולדות האמונה המקראית" כתב יחזקאל קויפמן: "מכל דרכי הנחש של ה'רואה' העברי-העתיק קבלה אמונת ה' רק את החלום ואת הנבואה, או יותר נכון: את