מוטיב הגשם בשירה הישראלית/ שרית ברזלי
הגשם הוא מוטיב מרכזי בתרבות האנושית, המעלה תגובות רגשיות אצל רוב בני האדם, חלקן אישיות וחלקן תלויות תרבות וסביבה. בקנדה מדברים על "pouring rain", כלומר
הגשם הוא מוטיב מרכזי בתרבות האנושית, המעלה תגובות רגשיות אצל רוב בני האדם, חלקן אישיות וחלקן תלויות תרבות וסביבה. בקנדה מדברים על "pouring rain", כלומר
וַתֵּרֶד בַּת-פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל-הַיְאֹר, וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל-יַד הַיְאֹר; וַתֵּרֶא אֶת-הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף, וַתִּשְׁלַח אֶת-אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ. וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת-הַיֶּלֶד וְהִנֵּה-נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים
סיפור לידת משה במקרא מתרחש על רקע שינוי לרעה בחיי העבריים, שהיו ממילא בתוך קטסטרופה המאיימת על קיומם. המקרא, בפסוק אחרון של פרק א' בספר
יבואו ההיסטוריונים, הגיאוגרפים והארכיאולוגים ויחקרו את מיקומו המדויק של מקום משכנו הזמני של אברהם אבינו ב'אלוני ממרא'. את החכמים אין זה מספק. תחביבם הוא מדרש
נושא השלום מתקשר בתפילתנו לסוכה, שהרי אנו מתפללים "ופרוש עלינו סֻכַּת שלומך". השלום המבוקש הוא בדרך כלל השלום לישראל, אך מעטים יודעים שחג הסוכות קשור
הנחת המוצא של מאמר זה היא כי מקורות תרבותו של עם, ובהקשר שלנו מקורות תרבותנו היהודית כוללים לא רק גישות פטריארכאליות מתנשאות ביחס לאישה ויכולתה
בהקדמה1 למהדורה העברית של יוונים ויוונות בארץ ישראל פותח שאול ליברמן כך: "שנו רבותינו בתוספתא (סוף מנחות): אמר ר' יוחנן בן תורתא וכו' באחרונה – מכירין אנו בהן
המפגש דן במדרשי חז"ל שנכתבו על שני מקרים: לוט ובנותיו ותמר ויהודה, שבהם אשה ביצעה עבירת מין כנגד גבר. מדרשים אלו נבחנו מהיבט ויקטימולוגי, על
דברי פתיחה ומבוא מאמר זה בא לעסוק בתולדות החינוך בקיבוץ הדתי, במטרותיו, בערכיו ובדרכי יישומם. החינוך בקיבוץ הדתי במשך שבעים וחמש שנות קיומו עבר תהפוכות
בעולם ילדותי התמים והשלם לא הייתה פינה אפלה של נשים נחותות ביהדות בשל נשיותן. כשנפטר סבי האדמו"ר בווינה המעטירה של שנות העשרים של המאה הקודמת,