"כובד לב – כובד יד"/ שרה עברון
בפרשת בא, מגיעים לשיאם שני תהליכים התלויים זה בזה – מכות מצרים ויציאת בני ישראל ממנה. פרעה מלך מצרים, אינו רוצה או מסוגל לשלוח את עם
בפרשת בא, מגיעים לשיאם שני תהליכים התלויים זה בזה – מכות מצרים ויציאת בני ישראל ממנה. פרעה מלך מצרים, אינו רוצה או מסוגל לשלוח את עם
בפרשת בשלח מסופר לנו על רגעי השיא ביציאת מצרים: בקיעת ים סוף ושירת הים ששרו משה ובני ישראל בעקבותיה. בסיום השירה, מופיעות שורות קצרות המספרות
פרשת תצווה נמצאת ברצף הפרשות המצוות על בניית המשכן. רוב פסוקי הפרשה עוסקים ביצירתם של בגדי הכהן הגדול ובתיאור הטקס אותו יוביל עם תום הקמת
פרשת שופטים פותחת בהכרזת החובה על מינוי שופטים ועשיית צדק: שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם
אחד הקולות המשמעותיים והרעננים בפרשנות המקרא בשנים האחרונות, הוא קולן של נשים שהצטרפו לבית המדרש הפרשני, בית מדרש גברי בעיקרו, בן אלפי שנים, הכולל רבדים
יום כיפור, שעות אחר הצהריים, בית כנסת צפוף ממתפללים, חלקם בני בית בו וחלקם באו במיוחד לתפילת נעילה. עוד מעט ייאסף היום אל צלליו של
בעולם שבו המהפכה לזכויות האישה, יציאתה מהבית ועצמאותה הכלכלית היו לעובדה קיימת, יש לשאול: האם המהפכה חלה רק בעולם החילוני? נשים תהיינה רופאות, מרצות באוניברסיטה,
בפרק 'חלק' האגדי ממסכת סנהדרין, מופיע קובץ גדול של אגדות המרחיבות את ידיעותינו על אודות רשעתם של אנשי סדום, מיסיהם המשונים, דיניהם המעוותים ודרכי הכנסת
הרהורים אודות שיח הצניעות במחוזותינו ובעקבות סיפור תלמודי אחד אני מבקשת בדברי כאן להרהר בקול בשיח הצניעות ההולך ומתפשט במקומותינו ולהציב חלק מן השאלות שהוא
סיפור הגבעונים שבסוף ספר שמואל הוא סיפור קצר המותיר את הקורא נדהם ותוהה. הסיפור מספר על רעב קשה, במשך שלוש שנים שפוקד את הארץ. המלך