פתח לנו שער, בעת נעילת שער/ ד"ר גילי זיוון
יום כיפור, שעות אחר הצהריים, בית כנסת צפוף ממתפללים, חלקם בני בית בו וחלקם באו במיוחד לתפילת נעילה. עוד מעט ייאסף היום אל צלליו של
יום כיפור, שעות אחר הצהריים, בית כנסת צפוף ממתפללים, חלקם בני בית בו וחלקם באו במיוחד לתפילת נעילה. עוד מעט ייאסף היום אל צלליו של
בעולם שבו המהפכה לזכויות האישה, יציאתה מהבית ועצמאותה הכלכלית היו לעובדה קיימת, יש לשאול: האם המהפכה חלה רק בעולם החילוני? נשים תהיינה רופאות, מרצות באוניברסיטה,
בפרק 'חלק' האגדי ממסכת סנהדרין, מופיע קובץ גדול של אגדות המרחיבות את ידיעותינו על אודות רשעתם של אנשי סדום, מיסיהם המשונים, דיניהם המעוותים ודרכי הכנסת
הרהורים אודות שיח הצניעות במחוזותינו ובעקבות סיפור תלמודי אחד אני מבקשת בדברי כאן להרהר בקול בשיח הצניעות ההולך ומתפשט במקומותינו ולהציב חלק מן השאלות שהוא
סיפור הגבעונים שבסוף ספר שמואל הוא סיפור קצר המותיר את הקורא נדהם ותוהה. הסיפור מספר על רעב קשה, במשך שלוש שנים שפוקד את הארץ. המלך
הגשם הוא מוטיב מרכזי בתרבות האנושית, המעלה תגובות רגשיות אצל רוב בני האדם, חלקן אישיות וחלקן תלויות תרבות וסביבה. בקנדה מדברים על "pouring rain", כלומר
וַתֵּרֶד בַּת-פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל-הַיְאֹר, וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל-יַד הַיְאֹר; וַתֵּרֶא אֶת-הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף, וַתִּשְׁלַח אֶת-אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ. וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת-הַיֶּלֶד וְהִנֵּה-נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים
סיפור לידת משה במקרא מתרחש על רקע שינוי לרעה בחיי העבריים, שהיו ממילא בתוך קטסטרופה המאיימת על קיומם. המקרא, בפסוק אחרון של פרק א' בספר
יבואו ההיסטוריונים, הגיאוגרפים והארכיאולוגים ויחקרו את מיקומו המדויק של מקום משכנו הזמני של אברהם אבינו ב'אלוני ממרא'. את החכמים אין זה מספק. תחביבם הוא מדרש
נושא השלום מתקשר בתפילתנו לסוכה, שהרי אנו מתפללים "ופרוש עלינו סֻכַּת שלומך". השלום המבוקש הוא בדרך כלל השלום לישראל, אך מעטים יודעים שחג הסוכות קשור