חודש: ינואר 2020

השבת, יחד עם פרשת ואתחנן, שנקראת תמיד בשבת שאחרי תשעה באב, קראנו גם את  הפטרת "נחמו", ישעיהו פרק מ'. בכך אנו מתחילים את שבע הפטרות

הקיץ האחרון לימד אותנו מהי חוויית הארעי בחיינו. מאדוני הארץ נהפכנו לגולים. למדנו מהי  חווייתם של פליטים הנאלצים לנטוש את מקומם בשל מלחמה המתרגשת ובאה

חייהם הפרטיים של אברהם ושרה, אבות האומה, ראשוני המאמינים, יחידים בדורם, אינם יכולים להיות פרטיים במובן הדיסקרטי. פועלם לקירוב לבבות (או לגילוי לבבות) בקרב סביבתם

נחמה ליבוביץ', בפרשנותה לברכת כוהנים כותבת כך: "פסוקי ברכות הכהנים מוכרים לא רק לכל לומדי תורה, אלא גם לכל באי בית הכנסת, […] מרוב ידיעתנו

בספרו "תולדות האמונה המקראית" כתב יחזקאל קויפמן: "מכל דרכי הנחש של ה'רואה' העברי-העתיק קבלה אמונת ה' רק את החלום ואת הנבואה, או יותר נכון: את

(ט) אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל: (י) טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד

כמו שליח ציבור בתפילתו קודם מוסף ביום הכיפורים, אף אני נרעשת ונפחדת מפחד יושב תהילות ישראל ומפחד הציבור הזה, שאיני כדאית והגונה לכך להיות לו

בתוך מסגרת סיפורית על גלגולו של סיפור מדור לדור בקהל חסידים, כותב עגנון את סיפורו "אתרוגו של אותו צדיק". האמן המספר יודע כי הסיפור שיכתוב

אם נעיין במילון בערך 'שתל', נמצא בהגדרתו את השורש 'נטע'; אם נעיין בערך 'נטע', יסביר אותו כצפוי חברו 'שתל'. מהו אם כן ההבדל בין שני

את הפיוט 'עת שערי רצון' כתב ר' יהודה בן שמואל אבן עבאס שחי במאה ה-12 בעיר פס שבמרוקו ואחר כך בארם צובא (חלבּ). זהו פיוט