"לספוד לשרה ולבכתה"/ שרה עברון
" וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה: וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה
" וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה: וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה
פרשת עקב היא המשך נאום הפרדה של משה מעם ישראל, נאום שנישא בשבועות האחרונים לחייו. במרכזו של הנאום עומדת רשימה גדולה של מצוות מעשיות, שהמבוא
וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר לֹא-יִהְיֶה בְךָ חֵטְא. מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַה' אֱלֹהֶיךָ נְדָבָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּפִיךָ. (דברים כ"ג, כ"ג) לקראת סופה של מערכת
הדא הוא דכתיב: מלך במשפט יעמיד ארץ, זה הקב"ה שברא את עולמו בדין, שנאמר: בראשית ברא א-להים. ברא ה' לא נאמר, אלא א-להים, ויאמר ה'
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת-רָחֵל בַּת-לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת-צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת-צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ (בראשית
בפרשת בא, מגיעים לשיאם שני תהליכים התלויים זה בזה – מכות מצרים ויציאת בני ישראל ממנה. פרעה מלך מצרים, אינו רוצה או מסוגל לשלוח את עם
בפרשת בשלח מסופר לנו על רגעי השיא ביציאת מצרים: בקיעת ים סוף ושירת הים ששרו משה ובני ישראל בעקבותיה. בסיום השירה, מופיעות שורות קצרות המספרות
פרשת תצווה נמצאת ברצף הפרשות המצוות על בניית המשכן. רוב פסוקי הפרשה עוסקים ביצירתם של בגדי הכהן הגדול ובתיאור הטקס אותו יוביל עם תום הקמת
פרשת שופטים פותחת בהכרזת החובה על מינוי שופטים ועשיית צדק: שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם
אחד הקולות המשמעותיים והרעננים בפרשנות המקרא בשנים האחרונות, הוא קולן של נשים שהצטרפו לבית המדרש הפרשני, בית מדרש גברי בעיקרו, בן אלפי שנים, הכולל רבדים