תפריט
מרכז יעקב הרצוג יזם בשנת תשס"ט את הקמתו של בית המדרש 'רשות רבים', במטרה לחזק את הזהות הציונית דתית, את הקשרים והלכידות בין חלקיה, להתמודד עם הקיטוב וההקצנה, ולעודד שפה של סובלנות, הידברות ודיאלוג. שנת תשפ"א תהיה שנתו ה-12 של בית המדרש.
דיון ציבורי בשאלה, מי היא הישות המכונה 'ציונות דתית', מתנהל כבר זה מה. הציבור הדתי־לאומי בישראל, על אף הישגיו הרבים, נמצא בעשורים האחרונים בתהליך של פילוג והקצנה פנימית. זרמים שונים בתוכו נושאים דגלים שונים וסותרים, נאבקים זה בזה ומנסים להגדיל את השפעתם הציבורית, לרוב על חשבון זרמים אחרים.
מאבקים אלו מלווים לא פעם בהחרמות וביזוי של אישים, ספרים, עיתונים ומקורות מידע. רבנים ומובילי דעת קהל משמיעים לעתים ביטויים קשים כלפי עמיתיהם. מחנכים מונעים מתלמידיהם להיחשף לדעות שונות משלהם, ושיח הקיטוב והשיסוע מקצין והולך.
בין המחנות עומדות שאלות דתיות, חברתיות, אידיאולוגיות ופוליטיות כבדות משקל: מקומן של נשים בחברה הדתית ובפרהסיה הציבורית, מקומה של ההשכלה הכללית והתרבות הכללית בחיים הדתיים, היחס למי שאינם שומרי תורה ומצוות, האוטונומיה האישית ומקומם של רבנים בחיי הפרט ובחיי הציבור, התבדלות או התחברות לציבור הכללי, הקמתם של בתי ספר סלקטיביים, היחס למדינת ישראל והיחס לשירות בצה"ל, איחוד או ייחודיות במסגרות הפוליטיות.
ב'רשות רבים' אנחנו חותרים להעמקת הזהות הציונית־דתית ולהתחברות לשורשיה השונים. זהו בית מדרש הטרוגני בו משתתפים מנהיגים ומנהיגות הבאים מחלקיה השונים של הציונות הדתית. ההטרוגניות בבית המדרש פנימה תעודד את העמיתים לבדיקה עצמית מחודשת של עמדותיהם, ולחיזוק יכולות הסובלנות, ההידברות ודיאלוג.
בית המדרש אינו פועל לשנות עמדות של עמיתיו או להשפיע עליהם בכיוון אידיאולוגי מסוים, אלא לתרגל הקשבה ושיחה שישפיעו על הכלל. יחד עם זאת, מפגש עם האחר, במהותו מאתגר כל אחד מהעמיתים לבחון מחדש את דעותיו.
החל משנת תשפ"א, החלה לפעול תוכנית ההמשך – שליחי ציבור. לפרטים כל תכנית זו לחצו כאן או גללו למטה.
ציונות דתית – בית המדרש מיועד לאלו הרואים עצמם שייכים לציבור הציוני־דתי סוציולוגית או אידיאולוגית. [לא מתוך הדרה של אלה שאינם נמנים עם ציבור זה אלא משום שנדרש] דיון פנימי מעמיק בחברה הציונית דתית פנימה.
מנהיגות – כדי שהשפעתו של בית המדרש 'רשות רבים' תהיה משמעותית, מתקבלים אליו מועמדים ומועמדות שהוכיחו יכולות בתחומי מנהיגות בקהילה, חינוך, תרבות, צבא או פוליטיקה. אנו שואפים לכך שאימוץ שפה של סובלנות, הידברות ודיאלוג אצל מנהיגים לעתיד ישפיע על דרכי הנהגתם ובאמצעותם על כלל הציבור.
גילאים – תלמידי בית המדרש הם נשים וגברים בטווח הגילאים 30–45, וזאת מתוך רצון לאסוף תחת קורת גג אחת עמיתים באמצע דרכם האישית והמקצועית.
פתיחות – עמיתי בית המדרש מצהירים שהם מוכנים לקחת חלק בדיאלוג עם מי שאינו בהכרח מסכים עם דעתם.
מספר המשתתפים בכל מחזור: 12–15 עמיתים.
תכנית שנתית הכוללת 12 מפגשים דו־שבועיים בני יום שלם (9.00–17.00).
מתוכם, 10 מפגשים עיוניים המתקיימים במרכז יעקב הרצוג בקיבוץ עין צורים, ו-2 סיורים.
תוכני המפגשים
תהליך הקבלה מורכב משלושה שלבים:
רב קהילת השמשוני במודיעין ואיש חינוך. מדריך ארצי להוראת תושב"ע במשרד החינוך ומלמד חינוך במוסדות להשכלה גבוהה.
בוגר תואר ראשון בחינוך במכללת ליפשיץ, תואר שני בחינוך יהודי במרכז מלטון של האוניברסיטה העברית בירושלים, וכיום דוקטורנט בתחום הפילוסופיה של החינוך באוניברסיטה העברית. חוקר את משנתו החינוכית של הרב יצחק זילברשטיין.
מתגורר במודיעין, נשוי לחגית ולהם שבעה ילדים.
אשת חינוך וטיפול
שימשה במשך שנים רבות כמחנכת ומטפלת בבית הספר העל יסודי דתי בקבוצת יבנה.
מורה לתנ"ך, מנחת קהילות מורים ומלווה הורים בהתמודדות עם סוגיות מגדריות.
מתגוררת במושב בני דרום, נשואה לדן ואמא ל-4 ילדים.
כאן יבוא טקסט עם פירוט של השותפים
מחזור תשפ"ב
חני ברלינר
עוזרת פרלמנטרית, ירושלים
חגית בלומברג
יועצת חינוכית ומרצה, ירוחם
איתמר רוזנפלד
ראש קרית החינוך הראל בחולון, פדואל
איתמר גוטמן
מנהל אדמינסטרטיבי במוסדות צביה, לוד
ידידה פכר
אשת חינוך, עלי זהב