(1933–2012) היה מורה, הוגה דעות ומאנשי הרוח הבולטים של הקיבוץ הדתי והציונות הדתית.
יוסקה, חבר קיבוץ עין צורים, היה מורה בנשמתו והפיץ את תורתו ברבים. הוא החל את דרכו כמורה בחברת הנוער בקיבוץ ובבית הספר התיכון של הקיבוץ הדתי בקבוצת יבנה שאותו גם ניהל, המשיך בישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים ובמכון שלום הרטמן בירושלים. הוא פרסם מאמרים רבים וספרים ונתן שיעורים בתחומי דעת מגוונים, והיה מקור ידע שופע עבור רבים.
במרכז יעקב הרצוג שימש יוסקה כמרצה, חבר צוות ומתווה דרך, מהקמת המרכז ועד יומו האחרון. תפיסותיו ורוחו אוהבת האדם ממשיכות להשפיע על המרכז גם כיום.
תפיסת עולמו של יוסקה ינקה משילוב ערכי התורה ומוסר הנביאים עם ערכי הקיבוץ הדתי והציונות הדתית, בגישה שכלתנית־הומנית שאותה פיתח כל חייו. הוא שאב השראה מהוגים רבים, מהרמב"ם ועד לוינס, וראה במוסר האנושי ציווי אלוהי המחייב ערכים של שוויון, דאגה לחלש, יחס לאחר, מתינות, רדיפת שלום וצדק חברתי. בעשור האחרון לחייו הביע יוסקה דאגה ממגמות של הקצנה דתית ופוליטית בחברה הציונית דתית.