תפריט
מרכז יעקב הרצוג הוקם על ידי הקיבוץ הדתי בשנת 1989 בקיבוץ עין צורים, על רקע תופעות של ניכור ושסע חברתי גוברים במדינה. אופיו המיוחד של המרכז, המשלב יהדות פתוחה וקשובה, חיבור עמוק למקורות עתיקים וחדשים ואהבת אדם, הושפע רבות ממייסדיו, אשר עיצבו את אופיו והתוו את דרכו לאורך השנים. כיום הם אינם אתנו, אבל רוחם ממשיכה ללוות אותנו.
יהי זכרם ברוך
(1929–2019), מייסדת מרכז יעקב הרצוג, הייתה אשת חינוך ורוח, חברת קיבוץ עין צורים, ופעילה בארגונים של ציונות דתית מתונה כמו נאמני תורה ועבודה, מימד וקולך.
מנעוריה ולאורך כל חייה עסקה טובה בחינוך. החל במחלקת ההדרכה של בני עקיבא, חברת הנוער בקיבוץ, הקמה וניהול של בית ספר המקיף 'שפיר' והוראה בבית ספר התיכון בקבוצת יבנה. שנים רבות הייתה חברת מועצת החמ"ד.
לצד פעילותה החינוכית הייתה פעילה ציבורית בציונות הדתית וחתרה כל ימיה לחיבור ושילוב בין מגזרים בחברה, בעיקר בין חילונים לדתיים. היא הייתה ממקימות תנועת מימד ואף כיהנה מטעמה למשך זמן קצר כחברת הכנסת ה־16.
לנוכח ריבוי תופעות של ניכור תרבותי וחברתי במדינה, יזם הקיבוץ הדתי בשנת 1989 את הקמת מרכז יעקב הרצוג ללימודי יהדות, בניהולה ובהובלתה של טובה אילן. טובה השרתה מרוחה ומאהבת האדם שלה על המרכז, שחרט על דגלו ערכים של סובלנות, פתיחות ודיאלוג מתמיד בין קבוצות בחברה הישראלית, תוך לימוד משותף ומפרה בין אנשים בעלי תפיסות שונות.
על עשייתה הציבורית זכתה בפרסים שונים ואף הדליקה משואה בטקס יום העצמאות ה־52 של המדינה.
(1933–2012) היה מורה, הוגה דעות ומאנשי הרוח הבולטים של הקיבוץ הדתי והציונות הדתית.
יוסקה, חבר קיבוץ עין צורים, היה מורה בנשמתו והפיץ את תורתו ברבים. הוא החל את דרכו כמורה בחברת הנוער בקיבוץ ובבית הספר התיכון של הקיבוץ הדתי בקבוצת יבנה שאותו גם ניהל, המשיך בישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים ובמכון שלום הרטמן בירושלים. הוא פרסם מאמרים רבים וספרים ונתן שיעורים בתחומי דעת מגוונים, והיה מקור ידע שופע עבור רבים.
במרכז יעקב הרצוג שימש יוסקה כמרצה, חבר צוות ומתווה דרך, מהקמת המרכז ועד יומו האחרון. תפיסותיו ורוחו אוהבת האדם ממשיכות להשפיע על המרכז גם כיום.
תפיסת עולמו של יוסקה ינקה משילוב ערכי התורה ומוסר הנביאים עם ערכי הקיבוץ הדתי והציונות הדתית, בגישה שכלתנית־הומנית שאותה פיתח כל חייו. הוא שאב השראה מהוגים רבים, מהרמב"ם ועד לוינס, וראה במוסר האנושי ציווי אלוהי המחייב ערכים של שוויון, דאגה לחלש, יחס לאחר, מתינות, רדיפת שלום וצדק חברתי. בעשור האחרון לחייו הביע יוסקה דאגה ממגמות של הקצנה דתית ופוליטית בחברה הציונית דתית.
(1928–2019) היה חקלאי ואיש ספר, תלמיד חכם וחלוץ מגשים, בעל תודעה היסטורית מפותחת, אשר תיעד ושימר את סיפור בני דורו, דור בוני הארץ ומקימי המדינה.
יהודה, חבר קיבוץ עין צורים עוד מהקמתו בגוש עציון, נפל יחד עם חבריו בשבי הירדני, וכעבור עשרה חודשים חזר לארץ והקים עם חבריו את הקיבוץ במקומו הנוכחי בבקעת שפיר. לאחר מלחמת ששת הימים סייע בחידוש ההתיישבות בגוש עציון.
יהודה היה מחויב כל חייו לשימור מורשת גוש עציון, וסיפר את סיפורו לקבוצות רבות בחברה הישראלית. הוא היה תלמיד חכם ואיש ספר, בעל ספרייה עשירה ומרשימה.
מאז הקמתו של מרכז יעקב הרצוג ליווה אותו יהודה במסירות והוביל עד יומו האחרון תוכניות לימוד מרתקות שאליהן הזמין מרצים מהשורה הראשונה, כולם חבריו הקרובים.
על דלת ביתו של יהודה התנוססה כרזה שביטאה את רוחו המיוחדת, שהייתה ונותרה חלק מהמורשת שהעניק למרכז הרצוג: "דלת זו פתוחה לכל אדם, כי באדם אאמין".
(1934–2020), היה איש חזון ומעשה, עמוד אש ההולך בראש המחנה ובתוכו, בשקט וצניעות ומתוך ראייה למרחוק, תכונות שקיבצו אחריו רבים.
כחבר קיבוץ עין צורים, דוכי מילא שורה של תפקידים ציבוריים, בקיבוץ ובתנועת הקיבוץ הדתי. הוא היה מזכ"ל הקיבוץ הדתי, חבר הנהלת 'אלומה' וממקימי מרכז יעקב הרצוג.
דוכי שימש שנים רבות כאיש הכספים בהנהלת מרכז הרצוג והיה שותף מוביל במהלכים משמעותיים של המרכז, בראשם הקמת המכינה הקדם צבאית לבנות דתיות 'צהלי', ותכנית 'אופק' לצעירים מברית המועצות לשעבר. בכך הביא לידי ביטוי שניים מהנושאים היקרים ללבו – הציונות הדתית ויהדות התפוצות.
דוכי היה למדן ירא שמים, מתמיד חריף שאהב חשיבה ביקורתית ורעננה. הוא ניחן ברוחב יריעה, בבהירות מחשבה, בשיקול דעת עמוק, בלקיחת אחריות ובעיקר בחברות אמת. רוחו הטובה ממשיכה ללוות את מרכז הרצוג גם כעת.
כל הזכויות שמורות למרכז יעקב הרצוג 2022 ©
עיצוב אתר סטודיו הללי אלעזר | בניית אתר dn-design