מה היה המקרא אומר על התדרדרות היחסים עם תורכיה?/ ד"ר נח חיות


שלחת יוצאת לארץ זרה וחוזרת נסערת ומבוישת. אנשי המשלחת נתקלים ביחס עוין ומשפיל, בודקים אותם, משפילים אותם, חושדים בהם בריגול או בטרור. נשמע מוכר? כן, רבותיי, ההיסטוריה חוזרת. היא לא החלה ביחסים המעורערים בין תורכיה לישראל. קדמו לה משלחות אחרות. ביניהן נזכיר כאן את משלחתו של דוד (שמואל ב י'). דוד המלך שולח משלחת תנחומים לארץ בני עמון לנחם את חנון על מות אביו נחש, מלך בני עמון, שהיה מיודד עם דוד. והנה, חברי המשלחת נחשדים כמרגלים ובוגדים. הם מופשטים, בגדיהם נקרעים, חצי זקנם מגולח, והם נשלחים חזרה מבוישים, חצי ערומים.

דוד שומע על המקרה המזעזע ומטפל קודם כל באנשי המשלחת. הוא מבין שהאנשים נסערים ומבוישים ומציע להם להחלים ביריחו, עיר הגבול ולהמתין עד שזקנם יצמח מחדש הרחק מההמון הסוער והמשולהב.

מה הייתה תגובת עבדיו של דוד? האם שר החוץ שלח גינוי חריף? האם שר הביטחון גייס מילואים? המקרא איננו מספר. הוא חוזר ותולה את ההסלמה בבני עמון שרואים ומבינים שדוד וישראל רותחים מזעם. הפסוקים מתארים כיצד בני עמון מגייסים את הצבא ושוכרים את שכניהם ממדינות ארם. ההמשך הוא בלתי נמנע; פורצת מלחמה קשה שבסיומה דוד וצבאו מנצחים וכובשים הן את הארמים והן את העמונים.

ולנו, כקוראי התנ"ך, יש הזדמנות ללמוד מהעבר. על מנהיגנו אחריות כבדה ומגוונת. הם שומרים על כבודנו ושומרים על ביטחוננו. מבין השניים טוב יעשו אם יתרכזו בביטחון, ינמיכו את הלהבות ויפגינו את עוצמתנו באמצעות איפוק. את הכבוד ננסה להחזיר במגרש הכדורגל. 

רוצים ללמוד עוד?
נשלח לכם קישור למאמר הבא

מהמאמרים האחרונים שלנו

"כל המחלה…לא אשים עליך"/ שרה עברון

 אָז יָשִׁיר-משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהֹוָה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַּיהוָֹה כִּי-גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם: שירת הים, שמות ט"ו אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָֹה

קראו עוד »

"לספוד לשרה ולבכתה"/ שרה עברון

" וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה: וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה

קראו עוד »