בית מדרש 'רשות רבים'

בית מדרש שהוא מפגש בין עולמות דתיים, מפגש בין אנשים

רקע

מרכז יעקב הרצוג יזם בשנת תשס"ט את הקמתו של בית המדרש 'רשות רבים', במטרה לחזק את הזהות הציונית דתית, את הקשרים והלכידות בין חלקיה, להתמודד עם הקיטוב וההקצנה, ולעודד שפה של סובלנות, הידברות ודיאלוג. שנת תשפ"א תהיה שנתו ה-12 של בית המדרש.

דיון ציבורי בשאלה, מי היא הישות המכונה 'ציונות דתית', מתנהל כבר זה מה. הציבור הדתי ־ לאומי בישראל, על אף הישגיו הרבים, נמצא בעשורים האחרונים בתהליך של פילוג והקצנה פנימית. זרמים שונים בתוכו נושאים דגלים שונים וסותרים, נאבקים זה בזה ומנסים להגדיל את השפעתם הציבורית, לרוב על חשבון זרמים אחרים.

מאבקים אלו מלווים לא פעם בהחרמות וביזוי של אישים, ספרים, עיתונים ומקורות מידע. רבנים ומובילי דעת קהל משמיעים לעתים ביטויים קשים כלפי עמיתיהם. מחנכים מונעים מתלמידיהם להיחשף לדעות שונות משלהם, ושיח הקיטוב והשיסוע מקצין והולך.

בין המחנות עומדות שאלות דתיות, חברתיות, אידיאולוגיות ופוליטיות כבדות משקל: מקומן של נשים בחברה הדתית ובפרהסיה הציבורית, מקומה של ההשכלה הכללית והתרבות הכללית בחיים הדתיים, היחס למי שאינם שומרי תורה ומצוות, האוטונומיה האישית ומקומם של רבנים בחיי הפרט ובחיי הציבור, התבדלות או התחברות לציבור הכללי, הקמתם של בתי ספר סלקטיביים, היחס למדינת ישראל והיחס לשירות בצה"ל, איחוד או ייחודיות במסגרות הפוליטיות.

ב'רשות רבים' אנחנו חותרים להעמקת הזהות הציונית ־ דתית ולהתחברות לשורשיה השונים. זהו בית מדרש הטרוגני בו משתתפים מנהיגים ומנהיגות הבאים מחלקיה השונים של הציונות הדתית. ההטרוגניות בבית המדרש פנימה תעודד את העמיתים לבדיקה עצמית מחודשת של עמדותיהם, ולחיזוק יכולות הסובלנות, ההידברות ודיאלוג.

בית המדרש אינו פועל לשנות עמדות של עמיתיו או להשפיע עליהם בכיוון אידיאולוגי מסוים, אלא לתרגל הקשבה ושיחה שישפיעו על הכלל. יחד עם זאת, מפגש עם האחר, במהותו מאתגר כל אחד מהעמיתים לבחון מחדש את דעותיו.

קהל היעד

ציונות דתית – בית המדרש מיועד לאלו הרואים עצמם שייכים לציבור הציוני ־ דתי סוציולוגית או אידיאולוגית. [לא מתוך הדרה של אלה שאינם נמנים עם ציבור זה אלא משום שנדרש דיון פנימי מעמיק בחברה הציונית דתית פנימה.]

מנהיגות – כדי שהשפעתו של בית המדרש 'רשות רבים' תהיה משמעותית, מתקבלים אליו מועמדים ומועמדות שהוכיחו יכולות בתחומי מנהיגות בקהילה, חינוך, תרבות, צבא או פוליטיקה. אנו שואפים לכך שאימוץ שפה של סובלנות, הידברות ודיאלוג אצל מנהיגים לעתיד ישפיע על דרכי הנהגתם ובאמצעותם על כלל הציבור.

גילאים – תלמידי בית המדרש הם נשים וגברים בטווח הגילאים 30–45, וזאת מתוך רצון לאסוף תחת קורת גג אחת עמיתים באמצע דרכם האישית והמקצועית.

פתיחות – עמיתי בית המדרש מצהירים שהם מוכנים לקחת חלק בדיאלוג עם מי שאינו בהכרח מסכים עם דעתם.

מספר המשתתפים בכל מחזור: 12–15 עמיתים.

התכנית

תכנית שנתית הכוללת 12 מפגשים אחת לשבועיים בימי רביעי, 9:00 – 17:00.
מתוכם, 10 מפגשים עיוניים המתקיימים במרכז יעקב הרצוג בקיבוץ עין צורים, ו-2 סיורים.

מועדי המפגשים לשנת תשפ"א

  1. ג' במרחשוון  21.10.20
  2. י"ז במרחשוון , 4.11.20
  3. ב' בכסלו, 18.11.20
  4. ט"ז בכסלו, 2.12.20
  5. ח' בטבת, 23.12.20
  6. כ"ב בטבת, 6.1.21
  7. ז' בשבט, 20.1.21
  8. כ"א בשבט, 3.2.21
  9. ה' באדר, 17.2.21
  10. י"ט באדר, 3.3.21
  11. ד' בניסן, 17.3.21
  12. כ"ה בניסן, 7.4.21

תוכני המפגשים

  • לימוד משותף של מקורות שונים, שישקפו גישות שונות ונקודות מוצא שונות. הלימוד יעסוק בבירור התוכני והאידיאולוגי של הטקסטים, תוך שימת לב ודגש על הרגשות שהם מתעוררים אצל העמיתים ועל המשמעות הפנימית והמעשית שיש ללימוד לחיי כל אחד מהם.
    העמיתים יבחרו מתוך מגוון גדול של סוגיות הקשורות לציונות הדתית, את הנושאים המסקרנים אותם, ובשיתוף עם המנחים יתגבשו חומרי הלימוד.
  • הנושאים – נושאים חינוכיים, ערכיים ומוסריים.
  • שיחות פנימיות בקבוצה. העמיתים מביאים עמם עולם פנימי עשיר, והשיחה המשותפת מלמדת ומאתגרת ונתפסת כחלק משמעותי בבית המדרש. היא מאפשרת שיתוף פעולה, שיח מכבד, הקשבה והתמודדות עם השקפות עולם שונות.
  • היכרות מעמיקה של העמיתים זה עם זה. כל אחד מהעמיתים מציג את 'הביוגרפיה הרוחנית' שהצמיחה אותו וזוכה לתגובות ומחשבות של שאר חברי הקבוצה.
  • מפגשים עם דמויות משפיעות בציבור הציוני דתי. נפגשנו לאחרונה עם הרב דוד אסולין, הרב ברוך אפרתי, הרב עזריאל אריאל, ד"ר אשר כהן, הטוענת הרבנית רבקה לוביץ, הרב משה ליכטנשטיין, הרבנית ענבל מלמד, הרבנית מלכה פיוטרקובסקי, הרב עמית קולא, הרב יובל שרלו, ועוד.
  • סיורים שני מפגשים בתכנית מוקדשים להיכרות בלתי אמצעית עם הציונות הדתית. מוקדי הסיור נקבעים על פי העניין של המשתתפים ומטרתם ליצור מפגש בשטח עם חלקים מעניינים בציונות הדתית. בשנים האחרונות היינו בין השאר בהתיישבות היהודית המתחדשת ברובע המוסלמי בירושלים, בעיירות נתיבות ושדרות, עם ישיבות ההסדר, הגרעינים התורניים, מרכז החוסן ועוד, במוקדי התחדשות דתית בתל אביב ובירושלים, סיור בין דתי בחיפה ועוד.

מלגה – העמיתים יקבלו מלגה סמלית לסיוע בעלויות הנסיעה וביטול הזמן.

תהליך הקבלה

תהליך הקבלה מורכב משלושה שלבים:

  1. שליחת קורות חיים
  2. מילוי שאלון קבלה
  3. ריאיון אישי עם מנחי התכנית

לפרטים נוספים – הרב ערן דאום 052-5665982 reshut.rabim@gmail.com

 

תכנית בוגרים – 'שלוחי ציבור'
בשנת תשפ"א, לאחר אחת עשרה שנות פעילות של בית המדרש, תיפתח בע"ה קבוצה של בוגרי 'רשות רבים', המעוניינים לשוב ולהיפגש בבית המדרש יחד עם בוגרים אחרים של התכנית כדי לבחון את התובנות והכלים שרכשו לאחר ניסיון שנים של עבודה ועשייה ציבורית. במפגשים נמשיך ונעמיק את השיח, נחזור אל תובנות היסוד וניצור חיבורים מחודשים.

 

בין המרצים:
הרב ערן דאום, ראש בית המדרש ומנחה

הרב ערן דאום הוא רב קהילת השמשוני במודיעין ואיש חינוך. בעבר היה ר"מ וניהל את התיכון בישיבת נחלים, ולאחר מכן היה ראש אולפנת אמי"ת שחר בבית שמש. מדריך ארצי להוראת תושב"ע במשרד החינוך ומלמד חינוך במוסדות להשכלה גבוהה. בוגר תואר ראשון בחינוך במכללת ליפשיץ, תואר שני בחינוך יהודי במרכז מלטון של האוניברסיטה העברית בירושלים, וכיום דוקטורנט בתחום הפילוסופיה של החינוך באוניברסיטה העברית. חוקר את משנתו החינוכית של הרב יצחק זילברשטיין. מתגורר במודיעין, נשוי לחגית ולהם שבעה ילדים.

שני מאור, מנחה

שני מאור היא אשת חינוך וטיפול. שימשה במשך שנים רבות כמחנכת ויועצת חינוכית בבית הספר הדתי המשותף בקבוצת יבנה. כיום היא מנחת קבוצות קונפליקט וקבוצות בתי מדרש. מלמדת הנחיית קבוצות מטעם מכללת ספיר ומרכז יעקב הרצוג. מטפלת c.b.t (מטפלת קוגניטיבית התנהגותית). מלווה את בית המדרש מהקמתו, תחילה כיועצת למנחי הקבוצה ובתשע השנים האחרונות כמנחת הקבוצה. מתגוררת במושב שפיר, נשואה ליורם ולהם ארבעה ילדים.

אני מעוניין להירשם לקורס

בית מדרש 'רשות רבים'