בסימני הסדר, ה'מגיד' תופס את המקום המרכזי – במהלכו אנו מספרים ביציאת מצרים, וכל המרבה הרי זה משובח. בסוף ה'מגיד' אנו נוטלים ידיים ('רחצה'), מברכים על המצה ('מוציא מצה') ואוכלים ממנה כזית, מברכים על המרור ('מרור') וטועמים גם ממנו, ולבסוף מגיעים לסנדוויץ ההלכתי – 'כורך'. עוד לא יבשו עינינו מדמעות המרור ועוד לא התאוששה קיבתנו מהמצה החונקת, וכבר אנו מצווים לחזור ולאכול את שניהם יחד, כרוכים זה בזה.
את מה מסמל סימן ה'כורך'? ההגדה מספרת כי הלל הזקן היה כורך 'פסח' (הקורבן) 'מצה' ו'מרור' יחד, לקיים את הפסוק 'על מצות ומרורים יאכלוהו'. לי נראה שב'כורך' טמון גם רעיון בעל משמעות לימינו. חברתנו, החברה הציונית-דתית, נוטה להסתגר יותר ויותר בתוך עצמה, לחיות ביישובים נפרדים, ללמוד בבתי ספר נפרדים, להקים מוסדות לימוד נפרדים להשכלה גבוהה ותורנית, ואף לשמור על הומוגניות ביחידות צה"ל השונות. רעיון 'הכורך' קורא לנו לחזור ולחדש את ערך השילוב והחיבור, לחזור ולחפש את הטעם הערֵב של התערובת, שכוללת מרכיבים בעלי טעם, מרקם וצבע שונים ומגוונים.
לחברה קטנה, הומוגנית וסגורה יש נטייה לאבד את חוש הביקורת העצמית ולהימשך אל הקיצוניות. מנגנוני הבקרה שלה פועלים כ'משוב חיובי' תמידי וגורף, וכבמעין כדור שלג התהליך שמתרחש בה נותן עידוד חיובי לתהליך נוסף, קיצוני יותר, שמעודד בתורו תהליך קיצוני ממנו. חברה המורכבת מרכיבים שונים, מבעלי תפיסות עולם שונות, יוצרת מתוכה את מנגנוני הבקרה, שכן יש בה גם מנגנוני וויסות. לכל תפיסת עולם שמתפתחת יש נקודות מבט רבות המרחיבות ומעמיקות את התמונה הכללית.
בטבע, למנגנוני הויסות יש תפקיד חשוב בשמירה על שיווי המשקל. כאשר הגוף נדרש לייצר חומר כלשהו, התוצר (החומר שנוצר) שב ומאותת לגוף, "זהו, אני כאן, אפשר להפסיק או להאט את הייצור". התהליכים הם מאוזנים ומווסתים וגם כאשר צריך לפעול בדחיפות, לאחר הפעילות תבוא צפירת ההרגעה.
חברה הומוגנית פועלת ללא בקרה מספקת והתהליכים בה הולכים ומוקצנים. אדם מעלה טיעון וחברו מסכים עמו, וחוזר על הטיעון בתוקף ומקצין אותו. לעומת החברה ההומוגנית, בחברות האנושיות המעורבות, מתפתחים מנגנוני בקרה פנימיים, והביקורת על הרכב החברה והאיזונים בה מובְנים בתוכה.
והנה, בישראל של המאה ה-21 יש יישובים צעירים שבחרו לאסוף אליהם משפחות דתיות וחילוניות, יש בתי ספר הפתוחים לילדים ממשפחות דתיות וחילוניות, ועוד. משהו מרענן קורה לאחרונה בחברה הישראלית. והיכן אנחנו?
השנה, כשהמר והמתוק ייכרכו יחדיו, נחשוב על הצורך שלנו לבנות חברה מגוונת ומעורבת שתיתן מקום לכל חלקיה. אכן, ב'כורך' יש הרבה יותר מסך מרכיביו.
