דברים שבכתב

הגשם הוא מוטיב מרכזי בתרבות האנושית, המעלה תגובות רגשיות אצל רוב בני האדם, חלקן אישיות וחלקן תלויות תרבות וסביבה. בקנדה מדברים על "pouring rain", כלומר

וַתֵּרֶד בַּת-פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל-הַיְאֹר, וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל-יַד הַיְאֹר; וַתֵּרֶא אֶת-הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף, וַתִּשְׁלַח אֶת-אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ. וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת-הַיֶּלֶד וְהִנֵּה-נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים

סיפור לידת משה במקרא מתרחש על רקע שינוי לרעה בחיי העבריים, שהיו ממילא בתוך קטסטרופה המאיימת על קיומם. המקרא, בפסוק אחרון של פרק א' בספר

יבואו ההיסטוריונים, הגיאוגרפים והארכיאולוגים ויחקרו את מיקומו המדויק של מקום משכנו הזמני של אברהם אבינו ב'אלוני ממרא'. את החכמים אין זה מספק. תחביבם הוא מדרש

נושא השלום מתקשר בתפילתנו לסוכה, שהרי אנו מתפללים "ופרוש עלינו סֻכַּת שלומך". השלום המבוקש הוא בדרך כלל השלום לישראל, אך מעטים יודעים שחג הסוכות קשור

הנחת המוצא של מאמר זה היא כי מקורות תרבותו של עם, ובהקשר שלנו מקורות תרבותנו היהודית כוללים לא רק גישות פטריארכאליות מתנשאות ביחס לאישה ויכולתה

בהקדמה1 למהדורה העברית של יוונים ויוונות בארץ ישראל פותח שאול ליברמן כך: "שנו רבותינו בתוספתא (סוף מנחות): אמר ר' יוחנן בן תורתא וכו' באחרונה – מכירין אנו בהן

המפגש דן במדרשי חז"ל שנכתבו על שני מקרים: לוט ובנותיו ותמר ויהודה, שבהם אשה ביצעה עבירת מין כנגד גבר. מדרשים אלו נבחנו מהיבט ויקטימולוגי, על

דברי פתיחה ומבוא מאמר זה בא לעסוק בתולדות החינוך בקיבוץ הדתי, במטרותיו, בערכיו ובדרכי יישומם. החינוך בקיבוץ הדתי במשך שבעים וחמש שנות קיומו עבר תהפוכות

בעולם ילדותי התמים והשלם לא הייתה פינה אפלה של נשים נחותות ביהדות בשל נשיותן. כשנפטר סבי האדמו"ר בווינה המעטירה של שנות העשרים של המאה הקודמת,

הבעיות ה"נשיות", של הריון ולידה וכנגדם העקרות, המתגלמות בדמויותיהן של אמהות האומה, מוצאות את דרכן לדיון מרתק בשאלות של יופי ואופי, שהמדרש שם בפיהן של

חרד"ל, דתל"ש, דתי לייט, מודרנ-אורטודוקס, דתי תורני, בורגני דתי – רשימה חלקית של תתי-מגזר בתוך המיעוט הלא גדול של הציונות הדתית בארץ. בלי להחשיב כלל

הקדמת האדמו"ר מפיאסצ'נה לספרו "חובת התלמידים" 'יודעים אתם איך נעשיתי חסיד? האדמו"ר מפיסצ'נה הוציא את נשמתי מתוך גופי, כיבס אותה, ושפשפה והדיחה ומרקה במים זכים

בפרשת "וישלח" (בראשית, פרק לד) אנו קוראים מידי שנה  את הסיפור הקשה על אונס דינה על ידי שכם בן חמור. השתלשלות העניינים ידועה; האונס, ניסיונם

תעוזה נשית: כיבוש היצר או תעוזה פורצת גבולות עיון במדרשי ברוריה אשת ר' מאיר האם כיבוש היצר הוא אבן הבוחן היחידה לגבורה? התנהגותה של ברוריה

השבת, יחד עם פרשת ואתחנן, שנקראת תמיד בשבת שאחרי תשעה באב, קראנו גם את  הפטרת "נחמו", ישעיהו פרק מ'. בכך אנו מתחילים את שבע הפטרות

הקיץ האחרון לימד אותנו מהי חוויית הארעי בחיינו. מאדוני הארץ נהפכנו לגולים. למדנו מהי  חווייתם של פליטים הנאלצים לנטוש את מקומם בשל מלחמה המתרגשת ובאה

חייהם הפרטיים של אברהם ושרה, אבות האומה, ראשוני המאמינים, יחידים בדורם, אינם יכולים להיות פרטיים במובן הדיסקרטי. פועלם לקירוב לבבות (או לגילוי לבבות) בקרב סביבתם

נחמה ליבוביץ', בפרשנותה לברכת כוהנים כותבת כך: "פסוקי ברכות הכהנים מוכרים לא רק לכל לומדי תורה, אלא גם לכל באי בית הכנסת, […] מרוב ידיעתנו

בספרו "תולדות האמונה המקראית" כתב יחזקאל קויפמן: "מכל דרכי הנחש של ה'רואה' העברי-העתיק קבלה אמונת ה' רק את החלום ואת הנבואה, או יותר נכון: את