שלום רב לך יהודה, שלום לחברי מרכז הרצוג היקרים,
חברים יקרים,
פינקתם אותי בעין טובה שלוש פעמים.
בראש ובראשונה, כאשר הזמנתם אותי לשאת דברים לפני קהל מבין וקשוב, פעם אחת ופעם שנייה.
שנית, כאשר יהודה שיתף אותי בסיפור חייו בין דפי ספרו, שגם אישי קרא בשקיקה.
שלישית, כאשר קיבלתי השבוע שני ספרים נהדרים.
את עין טובה ספר היובל לכבודה של טובה אילן כבר הכרתי בעבר. בתקופה מסוימת חיפשתי חומר על התנועה הקיבוצית, ואז קראתי את מאמרה על הקיבוץ. באותה הזדמנות שוטטתי בין הדפים ונתקלתי במאמרה של רבקה לוביץ על מדרשים נשיים, ובעקבותיו העזתי לשלוח גם את המדרשים שלי לפרסום...
את ספר היובל לכבודו של יוסף יוסקה אחיטוב, בעוונותיי לא הכרתי. באיש עצמו הבחנתי בשיעורים, מגשים הלכה למעשה את הצניעות האישית את המסירות המרגשת, ורק עכשיו משנתפניתי לדפדף בו ולתכנן את הקריאה בהמשך, נזכרתי, שכאשר חיפשתי חומר לדיון כל כוחה המאגי של הלשון, צילמתי ממנו מאמר של אבי רביצקי על עמדת הרמב"ם בנושא. נפתלו ונפלאו דרכי הספר.
חשבתי שוב, והגעתי למסקנה שבעצם פינקתם אותי יותר משלוש פעמים. שכן אפשרתם לי להשתתף במרחב האינסופי שאהבת התורה פורשת והזמנתם אותי לשטוח בתוכו הצעה של פרשנות נוספת, כשבקהל יושבים אנשים המאחדים את אהבת הספר עם אהבת הלימוד עם אהבת העם והמדינה, סבלנות וסובלנות מעוררי הערכה והרבה געגועים.
תודה, תודה, תודה.
צביה ולדן
